רוצים שנגיע להעביר אצלכם/ן בית מדרש חברתי?

מרכז ההדרכה של "ממזרח שמש-כל ישראל חברים" מהווה מקום מפגש פיזי, רגשי ורוחני בין זהויות שונות במרחב הישראלי והיהודי. במפגש נעסוק בבירור זהות, במנהיגות עצמית וחברתית, בהרכב החברה הישראלית, ועוד; כל זאת באמצעות פגישה חווייתית, אישית וקבוצתית, עם מקורות יהודיים וישראליים מתקופות שונות וברוח חכמי יהדות ארצות האסלאם.

אנו מאמינות/ים כי באמצעות שינוי התודעה הישראלית הרחבה, ע"י הפרטים והמגוון האנושי המרכיב את החברה, ניתן לעשות שינוי חברתי ולהפוך את המקום בו אנו חיות/ים למקום שמכיל זהויות שונות ומעניק לכולן מקום שווה.

מרכז ההדרכה מספק סדנאות, סמינרים, ימי עיון, קורסים, הרצאות וסיורים- לקהלים שונים ומגוונים: סטודנטיות/ים, א/נשי חינוך, הורים, ש"שינים, מכינות קדם צבאיות, מכינות בוגרות/ים, מדריכים/ות בתנועות הנוער השונות, רבני קהילות, תלמידי/ות תיכון וחט"ב, עובדים/ות סוציאליים/ות, עובדות/ים עם א/נשים בעלי/ות צרכים מיוחדים, משרתי/ות כוחות הבטחון, בני/ות שירות לאומי ועוד.

הסדנאות מותאמות לקהל היעד, ונבנות לפי צרכי המקום ומאפייניו.

אנו פועלות/ים בכל רחבי הארץ- ישנה אפשרות שנגיע אליכם/ן, או שתגיעו להתארח אצלנו (בתי המדרש שלנו ממוקמים בירושלים ובחולון).

צרו קשר- עוד היום, עם סיגל אברהם, מנהלת מרכז ההדרכה, במייל sigal@mizrach.org.il  או בטלפון 058-6518290.

מרכזיות המשפחה – משה שוקד

ממזרח שמש > כללי  > מרכזיות המשפחה – משה שוקד

מרכזיות המשפחה – משה שוקד

משה שוקד, "חיי הדת בעולמם של יוצאי המזרח"

… אצל היהודים [בארצות האסלאם] לא היו הזיקות המשפחתיות והקהילתיות מרכיב משני בלבד לזהותם הדתית. להפך, גורם זה, שמקורו בתכונות החברה המארחת, הגביר את חשיבות השיוך המשפחתי והקהילתי במרכיבי הזהות האישית…

חשוב להדגיש בהקשר זה, שעל אף התמורות אשר חלו בחלקים מסוימים של יהדות המזרח טרם עלייתה לארץ, הרי היתה זו עדיין במידה רבה חברה הומוגנית בכל הנוגע למעמדם המרכזי של מוסדות הדת, המשפחה והקהילה. רישומם של תהליכי ההתפרקות שהחלו להסתמן ביהדות זו לא היה עדיין כה עמוק בהשוואה לתוצאות התהליכים שהתרחשו זמן רב קודם לכן ביהדות אשכנז. יתר על כן, אף שחלה התפוררות מה במסגרות המשפחה והקהילה המזרחיות בתהליך העלייה לארץ, לא ניתן כמעט להשוותה עם זו שחלה בקרב יהודי אשכנז. הבדל זה בלט כבר מלכתחילה. העלייה של יהודי אשכנז היתה כמעט תמיד של בודדים, של משפחות קטנות, של שארית הפליטה; בעלייה מארצות המזרח, לעומת זאת, הגיעו בדרך כלל קהילות שלמות מטף ועד זקן. למרות הפיזור הגיאוגרפי ותהליכי ההסתגלות הכלכלית, החברתית והתרבותית, לא התנתק העולה מארצות המזרח מקשרים מחייבים וממסורת של משפחה וקהילה כפי שקרה לעמיתו יוצא אשכנז.

דברים אלה מבהירים את התופעה התצפיתית שהזכרנו לעיל, של היצמדות לפריטי מצוות דתיות הקשורים לטקסי שולחן המשפחה בשבתות ובמועדים, או למושג הדיפוזי "מסורת בית אבא", הקשור בדרך כלל בהווי בית הכנסת.

… יוצאי מרוקו, ההולכים בשבת לבית הכנסת, אך גם נוסעים בו ביום לים, החובשים כיפה בשבת בלבד והרואים עצמם קשורים למסורת יהודית של חגים, של טקסים ושל אמונה בצדיקים, לא פיתחו מערכת עקבית של כללים התנהגותיים ושל צידוקים פילוסופיים לסגנון מעורב זה של חילוניות ודתיות. בדיעבד רואים הם את עצמם ממשיכים במסורת אבותיהם, שהותאמה למצב קיומם הנוכחי, וגם אם חל פיחות במעמדה האוטונומי מערכת הפעולה והאמונה הדתית, הרי הקשרים המשפחתיים והזיקה המשפחתית של יהודי המזרח, שנפגעו הרבה פחות מכפי שמקובל להניח, וכן זיקתם הקהילתית, שגם היא נשתמרה במקרים לא מועטים, שזורים בפעולות ובתכנים דתיים ומהווים מקור חיות לדת בשלב זה של ארגון מחדש של חיי היחיד והחברה.