רוצים שנגיע להעביר אצלכם/ן בית מדרש חברתי?

מרכז ההדרכה של "ממזרח שמש-כל ישראל חברים" מהווה מקום מפגש פיזי, רגשי ורוחני בין זהויות שונות במרחב הישראלי והיהודי. במפגש נעסוק בבירור זהות, במנהיגות עצמית וחברתית, בהרכב החברה הישראלית, ועוד; כל זאת באמצעות פגישה חווייתית, אישית וקבוצתית, עם מקורות יהודיים וישראליים מתקופות שונות וברוח חכמי יהדות ארצות האסלאם.

אנו מאמינות/ים כי באמצעות שינוי התודעה הישראלית הרחבה, ע"י הפרטים והמגוון האנושי המרכיב את החברה, ניתן לעשות שינוי חברתי ולהפוך את המקום בו אנו חיות/ים למקום שמכיל זהויות שונות ומעניק לכולן מקום שווה.

מרכז ההדרכה מספק סדנאות, סמינרים, ימי עיון, קורסים, הרצאות וסיורים- לקהלים שונים ומגוונים: סטודנטיות/ים, א/נשי חינוך, הורים, ש"שינים, מכינות קדם צבאיות, מכינות בוגרות/ים, מדריכים/ות בתנועות הנוער השונות, רבני קהילות, תלמידי/ות תיכון וחט"ב, עובדים/ות סוציאליים/ות, עובדות/ים עם א/נשים בעלי/ות צרכים מיוחדים, משרתי/ות כוחות הבטחון, בני/ות שירות לאומי ועוד.

הסדנאות מותאמות לקהל היעד, ונבנות לפי צרכי המקום ומאפייניו.

אנו פועלות/ים בכל רחבי הארץ- ישנה אפשרות שנגיע אליכם/ן, או שתגיעו להתארח אצלנו (בתי המדרש שלנו ממוקמים בירושלים ובחולון).

צרו קשר- עוד היום, עם סיגל אברהם, מנהלת מרכז ההדרכה, במייל sigal@mizrach.org.il  או בטלפון 058-6518290.

רקמה המחברת בין הקצוות – יהודה מאימראן

ממזרח שמש > כללי  > רקמה המחברת בין הקצוות – יהודה מאימראן

רקמה המחברת בין הקצוות – יהודה מאימראן

יהודה מאימראן

תיאור החברה היהודית בישראל כחברה דיכוטומית המחולקת באופן קוטבי לדתיים וחילוניים, אינו משקף נכונה את המציאות. תיאור נכון יותר הוא של חברה המורכבת מזהויות יהודיות שונות היוצרות רצף ביחסם אל המסורת היהודית. רובם הגדול של היהודים, לא נמצא בקצוות אלא במרכז והם רואים באופן חיובי קשר משמעותי אל המסורת היהודית. אחת האוכלוסיות החשובות, הממחישה רצף זה, היא האוכלוסייה המסורתית. כ- 35% מכלל האוכלוסייה היהודית בישראל מגדירים את עצמם כמסורתיים. זוהי קבוצה הלוקחת חלק הן בעולם הדתי והן בעולם החילוני, המהווה רקמה מחברת בין הקצוות ונמצאת בשיח עם תמונת העולם האידיאולוגית של שני הקצוות. במידה רבה היא מהווה את המרכז של הרצף הזה וממחישה בעצם קיומה את הרב גוניות של הזהויות בחברה היהודית.

הזהות המסורתית מציעה זהות אופציונאלית שטרם נחקרה דייה. רוב המחקרים על היהודים המסורתיים בישראל נערכו מנקודת מבט אנתרופולוגיות וסוציולוגיות והתמקדו בעיקר בגילויים ההתנהגותיים שלהם ולא בתפיסה הדתית שלהם או בהבנת השיקולים העומדים בבסיס התנהגותם. הזהות היהודית המסורתית נתפסת לעתים כברירת מחדל ולא כזהות העומדת בפני עצמה. ישנם ניסיונות להנהיר את עמדות המסורתי בישראל, אולם, המחקר בתחום זה הוא בראשיתו. למרות זאת, מתוך ממצאי המחקר והמאמרים בתחום, אפשר להציע אפיון ראשוני וחשוב של זהותה היהודית של אוכלוסייה זו.

חשוב לציין שהזהות המסורתית נמצאת באיום. בשנת 1990 הגדירו את עצמם 42% מכלל האוכלוסייה היהודית בישראל כמסורתיים בעוד שבשנת 1999 רק 35% (לוי, לוינסון וכץ, 1993, 2002). אין זה פלא, בהתחשב בכך שלא קיימים מוסדות המחנכים לזהות מסורתית ושהמערכת הציבורית והתקשורתית ובמידה רבה גם החינוכית נשלטות על ידי שיח קוטבי. למעשה, עמידותה של שכבה זו, על אף העובדות שלעיל, היא המפתיעה והמעידה על חיוניותה של הזהות המסורתית. יש הטוענים כי למעשה אין ירידה באחוז המסורתיים באוכלוסייה. מתוך מחקר חדש שנערך במכון הישראלי לדמוקרטיה עולה כי הציבור המסורתי שומר על דומיננטיות במשך שלושה עשורים והוא מהווה כיום כ 47% מהציבור. אולם יש לציין כי ההגדרה של המסורתיים במחקר זה הייתה רחבה יותר ועל כן יתכן שמדובר על אחוזים נמוכים יותר. בין אם חלה שחיקה ובין אם לאו, עדיין זוהי קבוצת זהות גדולה יותר מקבוצות הזהות האחרות.

(ספיר, 2007; לוי, לוינסון וכץ, 2002)