רוצים שנגיע להעביר אצלכם/ן בית מדרש חברתי?

מרכז ההדרכה של "ממזרח שמש-כל ישראל חברים" מהווה מקום מפגש פיזי, רגשי ורוחני בין זהויות שונות במרחב הישראלי והיהודי. במפגש נעסוק בבירור זהות, במנהיגות עצמית וחברתית, בהרכב החברה הישראלית, ועוד; כל זאת באמצעות פגישה חווייתית, אישית וקבוצתית, עם מקורות יהודיים וישראליים מתקופות שונות וברוח חכמי יהדות ארצות האסלאם.

אנו מאמינות/ים כי באמצעות שינוי התודעה הישראלית הרחבה, ע"י הפרטים והמגוון האנושי המרכיב את החברה, ניתן לעשות שינוי חברתי ולהפוך את המקום בו אנו חיות/ים למקום שמכיל זהויות שונות ומעניק לכולן מקום שווה.

מרכז ההדרכה מספק סדנאות, סמינרים, ימי עיון, קורסים, הרצאות וסיורים- לקהלים שונים ומגוונים: סטודנטיות/ים, א/נשי חינוך, הורים, ש"שינים, מכינות קדם צבאיות, מכינות בוגרות/ים, מדריכים/ות בתנועות הנוער השונות, רבני קהילות, תלמידי/ות תיכון וחט"ב, עובדים/ות סוציאליים/ות, עובדות/ים עם א/נשים בעלי/ות צרכים מיוחדים, משרתי/ות כוחות הבטחון, בני/ות שירות לאומי ועוד.

הסדנאות מותאמות לקהל היעד, ונבנות לפי צרכי המקום ומאפייניו.

אנו פועלות/ים בכל רחבי הארץ- ישנה אפשרות שנגיע אליכם/ן, או שתגיעו להתארח אצלנו (בתי המדרש שלנו ממוקמים בירושלים ובחולון).

צרו קשר- עוד היום, עם סיגל אברהם, מנהלת מרכז ההדרכה, במייל sigal@mizrach.org.il  או בטלפון 058-6518290.

מאמרים ושיחות

ממזרח שמש > מאמרים ושיחות

"למסורתיים אין דגל והם מפסידים מכך" / רוביק רוזנטל מראיין את ד"ר מאיר בוזגלו

מתוך: פנים- הקרן לקידום מקצועי, גיליון 14, אוגוסט 2000.

בתוך הגלים הסוערים של מלחמת התרבות מציג ד"ר מאיר בוזגלו עמדה חדשה: מסורתי מודע, הרואה דווקא ביסוד הפשרני והעמום שבמסורתיות דרך חיים חכמה ואמיצה; ש"ס היא הבטחה שאינה מתממשת מפני שהיא מסרבת לפעול ולהשפיע מעבר לסדר היום הדתי

מסורת ואחריות חברתית / יפה בניה

יפה בניה

"וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה" [מלאכי ג, כ]

איך זה להיות בלי נשמה?

האנתרופולוגית האמריקנית דורותי הולנד מספרת, שבאחד ממסעותיה לסיאול, דרום-קוריאה, בעודה שותה תה עם כמה מעמיתותיה לצוות המחקר האנתרופולוגי, פנתה אליה לפתע חברתה הקוריאנית ושאלה: "תגידי, איך ההרגשה להיות בלי נשמה?" השאלה, שנשמעה מתריסה-כמעט, תפסה את דורותי לא-מוכנה וגרמה לה דיסאוריינטאציה רגעית, גם בגלל התחושה שעצם תיוגה כ"חסרת-נשמה" לא היתה מחמאה גדולה בהקשר המסוים ההוא, וגם משום שלא רק שאין לה נשמה אלא למעשה אין לה באמת צל של מושג, איך ההרגשה להיות בלי נשמה… (“Not only did I lack a soul, I also lacked any feeling of lacking a soul”)[1].

חידה אחת על הר סיני / מאיר בוזגלו

מתוך: אלפיים גליון 21

ככלל נכון יהיה לתאר את הפילוסופיה של הדת כהגות שעברה מן השאלות על אלוהים לשאלות על המאמין בו. משנרגעו הרוחות, וכל צד בעניין התייאש מלהוכיח לצד האחר שהוא בור, או אדם אי-רציונלי המשועבד להרגלים ולדעותיו הקדומות שינתה הגות זו את מוקדה: השאלה על אלוהים, טיבו, שאלת קיומו מתחלפת במאה העשרים, ואולי מאז קאנט, בשאלת מהותה של האמונה הדתית. ואכן, שאלת טיבה של האמונה באלוהים, וממילא שאלת האתאיזם והחילוניות, היא ללא ספק אחת השאלות המעלות אתגר לכל פילוסופיה: למה מתכוון מי שרואה את עצמו מאמין באלוהים, למה מתכוון מי שדוחה את קיומו של האל? ליתר חידוד, כדאי להציב איש אמונה ואיש חילוני החולקים זה על זה: כיצד יש לתאר את הוויכוח ביניהם? האם הוויכוח בנושא אמונה הוא כמו ויכוח בענייני מדע? האם כמו בסוגיות פוליטיות? האם כמו ויכוח בפרשנות ספרותית?