כללי

קושיות פסח וקניידלעך של מרוקאים- עדי אלימלך

בליל הסדר בטרם יחזרו הגברים מבית הכנסת ומתוך תכנון עתידי המכיר בכך שקריאת ההגדה תימשך פלוס מינוס, לנצח, מושיבה סבתי את...

מה הרמב"ם היה אומר על פסטיבל חלוקת המזון של פסח? -יאיר כהן צמח

כמו כל שנה לפני פסח אנו נמצאים בימים אלו בשיאו של פסטיבל חלוקת המזון לנזקקים.פסטיבל בו לוקחים חלק עמותות רבות,מהדורות החדשות...

פסח בפתח ואני במתח- מירית חייבי-ברק

פסח בפתח ואני במתח. כל שנה אחרי שחגיגות פורים נגמרות,  אט עוברים הימים והלילות שלי מתחילים להיות טרודים במחשבות...

יאיר לפיד ו-262 השוערים- משה שריקי

הצהרתו של מר יאיר לפיד ("הארץ", 15/3/12) כי יבטל 262 בחינות בגרות ויותיר רק שלוש על כנן (אנגלית, מתמטיקה...

פסח, סכסוכים ופרשת "ויקרא"- חניאל אלמקייס

לפני זמן מה התגלע סכסוך ביני ובין חברה טובה. מבלי להיכנס לפרטי המקרה, למרות שזה כנראה מה שמעניין...

צדק חברתי תוצרת "הארץ"- משה שריקי

"קצת צדק חברתי בדיור", מאמר המערכת ב"הארץ" (21/3/12) עסק לכאורה במצוקת הדיור בחלוקת משאבים צודקת, ובביקורת התנהלות רה"מ ושר...

איראנים- אנחנו אוהבים אתכם או לא?-יאיר כהן צמח

שמתם לב איזה סיפור אהבה הולך פה ברשת ביומיים האחרונים? שמתם לב? אוהב את האיראנים,או לא אוהב אותם? בעד הפרסים או נגדם? ואני,...

אסתר המלכה: כוכבת ריאלטי- מירית חייבי ברק

כשהייתי ילדה, עוד לפני שילדים התחפשו בתחפושות של דמויות מה"אח הגדול", אחת התחפושות הכי פופולארית היתה של אסתר המלכה: שמלה...

שפתיה נעות וקולה לא ישמע?!- אלי ברקת

לפני למעלה מעשור, בראשית המסע להחזרת עולם הפיוט לתרבות הישראלית, התכנסו עשרות סטודנטים, חילוניים, מסורתיים, ודתיים, להתנסות ראשונית בפיוט, בשבת...

א-מיתיות- צדק חברתי, מגדר ומדרש- הזמנה לערב השקה

הציבור הרחב מוזמן לערב השקת הספר : א-מיתיות -צדק חברתי, מגדר ומדרש, שיצא לאור בהוצאת "ידיעות אחרונות" ו"ממזרח שמש".

הערב יתקיים ב"תמול שלשום" מסעדה, בית קפה וחנות ספרים, יואל משה סלומון 5 ירושלים.

13.12, יז' כסלו, בשעה 19:00.

בין האורחים בערב יהיו :

תמי מולד חיו – פעילה חברתית תשוחח עם אלמוג בהר ואסתר עילם מבין הכותבים בספר על נשים מובילות שינוי.

מחאת חברתית ברוח חנוכה- נר דולק או להבה בוערת?

"זה או להקים וועד עובדים או לשרוף צמיגים מול הבית של שטייניץ. אני כבר אדם בוגר, איש משפחה ,עם שני תארים,...

נשים עושות שלום- סרח בת אשר

"ואני עושה שלום": סרח בת אשר מונעת מלחמה- גלית סעדה-אופיר ז"ל (מתוך הספר א-מיתיות)

סרח בת אשר (כשמה במדרש, או שרח בת אשר כשמה במקרא) הייתה אחת מנכדותיו של יעקב.

שמה של סרח מופיע לראשונה בספר בראשית (מו: יז) כאחת מבנות משפחת יעקב שהשתתפה בהגירתה של המשפחה למצרים. אזכור שמה במקביל לשמות בניו של אשר מרמז על חשיבותה ועל משקלה הסגולי יוצא הדופן לא רק במשפחת יעקב, אלא אף בכינונה של הקהילה העברית במצרים ולאחר מכן. מקובל לחשוב שבעקבות זאת זכתה סרח לחיי נצח. אריכות ימיה של סרח מאפשרת לה להיות עדה לאירועים היסטוריים בחיי הקהילה העברית ולקחת בהם חלק חשוב .

פתאום קם אדם בבוקר ומחליט שינוי חברתי

הקיץ נוכחנו בתופעה מדהימה, אלפי אנשים יוצאים את בתיהם ודורשים שינוי. אך בין אם נחזק או נבקר את מחאת האוהלים של...

הגפיטלעפיש של אברהם אבינו

בצעירותי, נהגתי ללכת לבני עקיבא. בימים ההם, עוד לפני שקול האישה הפך להיות ערווה, תנועת הנוער הדתית, היתה מקום של אינטגרציה חברתית, תרבותית ודתית. אחת החוויות שיותר זכורות לי נקראה "שבת אירוח". במסגרת זו, מידי שנה, התקיימה שבת שבה כל חברי הסניף המקומי שמו פעמיהם לעיר אחרת, שם התארחנו אצל חניכי הסניף המקומי. בהמשך אותה שנה, התקיימה שבת גומלין. מבין כל ההתארחויות ההדדיות, זכורה לי אחת במיוחד, אשר התקיימה באחת השכונות הירושלמיות. באותם ימים, הסניף שלנו הורכב בעיקר מיוצאי עדות המזרח, בעוד הסניף המארח היה הנגטיב העדתי שלנו. עבור רובנו, אותה שבת, זכורה כחוויית הגפילטע-פיש הראשונה שלנו, חוויה שעמדה במוקד השיחות בינינו זמן רב לאחר מכן.

"אין התורה נקנית אלא בחבורה"- איזו חבורה?

"אין התורה נקנית אלא בחבורה" (ברכות סג ע"ב)- אך איזו חבורה? חבורת תלמידי ישיבה? חבורת חברי אקדמיה מהחוג למקרא? או אולי חבורת עובדים ועובדות שבהפסקת הסיגריה הקצרה בין משמרות החליפו בניהם כמה מילות תורה? מיהי אותה "חבורה" שאין התורה נקנית אלא בה?

בתלמוד בבלי, (מסכת תענית, דף כ, עמ' א-ב ) מסופר על ר' אלעזר היוצא מבית המדרש, מבית רבו, לאחר לימוד תורה מעמיק ואינטנסיבי. התלמוד מעיד עליו כי "דעתו היתה גסה עליו" מפני ריבוי לימוד התורה,. ביציאתו מבית המדרש הוא פוגש "מכוער". מיהו אותו מכוער? בידי מי נמצאת התורה? והיכן נמצא ה"כיעור" באמת?

גיור שלא לשם שמיים? מתלמוד בבלי, לרב עוזיאל ועד לח"כ חיים אמסלם.

ההלכה היהודית מגדירה כ'יהודי' רק מי שנולד לאם יהודייה או מי שעבר גיור כהלכה. כדי להתגייר צריך הגר לקבל את האמונה באל אחד, ללמוד הלכות ומנהגים יהודיים ולעבור מבחן, לטבול במקווה, וגברים צריכים לעבור גם ברית מילה. מהם המניעים שהובילו אנשים במהלך הדורות לעבור תהליך קשה זה של כניסה ליהדות? ומ ה קורה היום במציאות הישראלית המורכבת? גיור בין הלכה למציאות.

"כל המתגייר לשום אישה, לשום אהבה, לשום יראה, אינו גר" (מסכת גרים פרק א הלכה א, ג)  ממסכת גרים אנו למדים כי 'גר צדק' הוא רק מי שמניעיו הם 'לשם שמים' – כלומר, מי שהכיר בלבו באמונה היהודית ורוצה להפוך ליהודי ללא אינטרס נוסף. לכן גיור שנועד לאפשר נישואין ליהודי/ה, או גיור שנובע מתוך פחד – אין לו תוקף הלכתי לפי המשנה. מנגד, עיון  תלמוד ירושלמי, מסכת קידושין (פרק ד, דף סה, טור ב), אנו למדים כי כבר בתלמוד הייתה מחלוקת בסוגיה זו, והיו שהכשירו גיור גם מטעמים אחרים….

איך הדברים משתנים-יוליה קיסטרב

במשך שנים לא רציתי לקנות או לקבל שרשרת מגן דוד. הרגשתי שאני לא רוצה להגדיר את עצמי. מגן דוד על הצוואר זה מחייב, זה אומר שאני קשורה בקשר הדוק שקיבלתי על עצמי במאה אחוז ליהדות. שאני מודעת וגאה שאני יהודיה.עד כמה שזה ישמע מטורף, לא הייתי מוכנה לקנות או לענוד מגן דוד.

ישראל היא מדינה שלא נולדתי בה בכלל, מדינה שלא תמיד זכתה לאהדה בבית שלי. עליתי מרוסיה בכיתה א’ ודי נסגרתי ב"מעגל של הרוסים". בהשתלבות בארץ חדשה זה היה לי קל יותר, טבעי וברור. התרבות בבית אחרת, לא ישראלית. היו זמנים שלא אהבתי את הארץ, את האנשים, רציתי לנסוע למקום אחר ואפילו לא לשרת בצבא.

מבט אישי מקרית שמונה- שולמית אברג'ל-טימסית

מאז שאני זוכרת את עצמי ישנם שני דברים שתמיד הייתי גאה בהם:

האחד, היותי תולעת ספרים, קוראת כל מה שאני רואה. קונה, משאילה, קוראת את אותו הספר שלוש וארבע פעמים (כן, כן…הארי פוטר) ואפילו קוראת כמה ספרים בו זמנית.

השני, היותי בת קריית שמונה. נולדתי וגדלתי בקריית שמונה.

אני מתה על קריית שמונה, אתם יודעים מה? אפילו מאוהבת…

פעם חשבתי שזה בגלל האנשים החמים והטובים, אבל אני מהסוג שלא מכיר אף אחד.

אחר כך חשבתי שזה בגלל האוויר המדהים, אבל אוויר טוב יש גם בקיבוץ.

אולי בגלל התרבות והפעילויות הרבות, אבל אם נודה על האמת, אלו מעולם לא היו כאן בשפע…

אז למה אני אוהבת את קריית שמונה? לא יודעת והסיבה גם לא ממש משנה. בינתיים אני כאן.

היד הנעלמה מסתירה את בני האדם- יאיר כהן צמח

לאחרונה אני נזכר די הרבה ביום סיום לימודי  לתואר הראשון בבית הספר לכלכלה באונ' ת"א. נזכר בנעימים וחושב … מה מאושרים חייו של בוגר אחד מהחוגים  לכלכלה בארצנו.הוא יוצא את שערי הפקולטה כשכל העולם פרוש לפניו, סדור וממוין על פי המודלים הכלכליים המתוחכמים והמעודכנים  ביותר. מודלים המבוססים על האידיאולוגיה המחודדת והברורה של אסכולת שיקגו-הניאו ליבראלית ומייסדה עטור התהילה (המוצדקת ) פרופ' מילטון פרידמן . כל בעיה כלכלית שתונח לפתחו של סטודנט זה מייד תענה בתשובה מנומקת ומבוססת ובד"כ גם במודל המתמטי המתאים…אינפלציה? מודל, חישוב, תשובה. חוסר בגורמי יצור?כנ"ל. עקומת לורנס ? תקציב לא מאוזן?  מדיניות פיסקלית? מדיניות מוניטרית ? לכל בעיה יש מודל ויש תשובה. זה ברור, אחרת הוא לא היה עובר בהצלחה את כל הדרישות לקבלת התואר. אבל אם תופנה אליו שאלה בנושאים כמו מדיניות סעד, צדק חברתי, זכויות חברתיות, זכויות העובד, שוויון, העסקה פוגענית, צדק חלוקתי (או משהו המדבר, רחמנא ליצלן, על חסד וצדקה) התשובה המידית תהיה במקרה הטוב, הפניה של השואל לחוג לעבודה סוציאלית (הרי שם לומדים על הנושאים האלו)  ובמקרה הסביר יותר, תמיהה על פשרן של המילים החדשות האלה, שדווקא נשמעות לו בעברית אבל הוא צריך לחפש במילון כדי להבין בדיוק מה פירושן…