רוצים שנגיע להעביר אצלכם/ן בית מדרש חברתי?

מרכז ההדרכה של "ממזרח שמש-כל ישראל חברים" מהווה מקום מפגש פיזי, רגשי ורוחני בין זהויות שונות במרחב הישראלי והיהודי. במפגש נעסוק בבירור זהות, במנהיגות עצמית וחברתית, בהרכב החברה הישראלית, ועוד; כל זאת באמצעות פגישה חווייתית, אישית וקבוצתית, עם מקורות יהודיים וישראליים מתקופות שונות וברוח חכמי יהדות ארצות האסלאם.

אנו מאמינות/ים כי באמצעות שינוי התודעה הישראלית הרחבה, ע"י הפרטים והמגוון האנושי המרכיב את החברה, ניתן לעשות שינוי חברתי ולהפוך את המקום בו אנו חיות/ים למקום שמכיל זהויות שונות ומעניק לכולן מקום שווה.

מרכז ההדרכה מספק סדנאות, סמינרים, ימי עיון, קורסים, הרצאות וסיורים- לקהלים שונים ומגוונים: סטודנטיות/ים, א/נשי חינוך, הורים, ש"שינים, מכינות קדם צבאיות, מכינות בוגרות/ים, מדריכים/ות בתנועות הנוער השונות, רבני קהילות, תלמידי/ות תיכון וחט"ב, עובדים/ות סוציאליים/ות, עובדות/ים עם א/נשים בעלי/ות צרכים מיוחדים, משרתי/ות כוחות הבטחון, בני/ות שירות לאומי ועוד.

הסדנאות מותאמות לקהל היעד, ונבנות לפי צרכי המקום ומאפייניו.

אנו פועלות/ים בכל רחבי הארץ- ישנה אפשרות שנגיע אליכם/ן, או שתגיעו להתארח אצלנו (בתי המדרש שלנו ממוקמים בירושלים ובחולון).

צרו קשר- עוד היום, עם סיגל אברהם, מנהלת מרכז ההדרכה, במייל sigal@mizrach.org.il  או בטלפון 058-6518290.

יהדות Tag

ממזרח שמש > Posts tagged "יהדות"

שירה ינאי

שירה ינאי בת 41. עו"סית קהילתית בהכשרתי ומנהלת תוכנית תקווה ישראלית במכללה האקדמית צפת. מנחה את נטועים צפת נטועים בשבילי: המים שמשקים...

קראו עוד

מיליה שלום בן מוחה

שלום שמי מיליה שלום בן מוחה, בת 39. תואר ראשון בפסיכולוגיה וחינוך ( בתוכנית שיטות הוראה). לומדת טיפול התנהגותי בשיטת ABA...

קראו עוד

שלומית דוד

שלומית דוד, דור ראשון בארץ, להורים שעלו ממרוקו בשנות ה-50'. נולדתי וגדלתי בטבריה, נשואה + 3 ילדים, למדתי בתיכון "אולפנית" בטבריה,...

קראו עוד

אלעד פורטל

אני אלעד פורטל (29) נולדתי גדלתי והתחנכתי באשקלון, בן למשפחה מסורתית ומדהימה. למדתי בתיכון ממלכתי מקיף א' בעיר ובסיומו לפני הגיוס התחלתי...

קראו עוד

אביחי דהן

אביחי דהאן, 30 בוגר אוניברסיטת חיפה תואר שני בניהול מערכות חינוך , תואר ראשון בחינוך . ובוגר מכון מנדל למנהיגות. מנחה נטועים מגדל...

קראו עוד

רביד כהן

שמי רביד כהן-חגי, נשואה ואימא לשלושה ילדים מקסימים. נולדתי וגדלתי בנתניה למדתי בבי"ס שז"ר ולאחריו בתיכון טשרניחובסקי בעיר. מתגוררת כיום במושבה...

קראו עוד

איפה סבתא?

הלך לבית המדרש, שמע את החכמים שאומרים: מאירות הלכותינו כבשנות חוני המעגל, שכאשר היה נכנס לבית המדרש כל קושיא שהייתה להם...

קראו עוד

קַו הָעֹנִי

כְּאִלּוּ אֶפְשָר לִמְתֹּח קַו וְלוֹמַר: מִתַּחְתַּיו הָעֹנִי.
הִנֵּה הַלֶּחֶם שֶׁבְּצִבְעֵי אִפּוּר זוֹלִים
נִהְיָה שָׁחֹר
וְהַזֵּיתִים בְּצַלַּחַת קְטַנָּה
עַל מַפַּת הַשֻׁלְחָן.

...

קראו עוד

אשרי משכיל אל דל

כְּאִלּוּ אֶפְשָר לִמְתֹּח קַו וְלוֹמַר: מִתַּחְתַּיו הָעֹנִי.
הִנֵּה הַלֶּחֶם שֶׁבְּצִבְעֵי אִפּוּר זוֹלִים
נִהְיָה שָׁחֹר
וְהַזֵּיתִים בְּצַלַּחַת קְטַנָּה
עַל מַפַּת הַשֻׁלְחָן.

...

קראו עוד

אלימות בשכונה

זִכְרוּ וְהַזְכִּירוּ לַפְּרִי שֶׁנָּשַׁר
אֶת הֶעָלִים וְאֶת הֶעָנָף,
הַזְכִּירוּ לַקוֹצִים הַקָּשִׁים
שֶׁהָיוּ רַכִּים וִירֻקִּים בָּאָבִיב,

...

קראו עוד

חדלו להתנדב!

לפני כמעט 35 שנה הצליח צבי צמרת לעורר סערה כשפרסם מאמר מטלטל תחת הכותרת "עצה לידידים, חדלו להתנדב". המאמר הזה נלמד...

קראו עוד

מה איבדנו בבית הספר?

לא קראתי לעצמי שום דבר. הייתי יותר ממורה. ופחות. בכיתת תיכון אחת סמל מחלקה, רב, כתף לבכות עליה, אחראי משמעת, זמר,...

קראו עוד

הורים ופערים

כבר שנים אני חושב שאין כמו אמא
זו שנתנה לי את חיי
בשמחה ובכאב אמרה "קדימה"
חיזקה אותי מנעוריי.

...

קראו עוד

מי שרוצה מצליח?

מי יוכל בכל זאת לדעת ומי יספר
אם אל הפסגות תגיע או מטה תדרדר
התאור לך הדרך ולא תייסר
בידך כל...

קראו עוד

ש"ש משמעותי

רפי לביא, אגב, שלימד אותנו אמנות, הצמיד תמונות באטב לגב כיסא שעמד על שולחן המורה, וקולו שתל חיים באפולו קטוע יד....

קראו עוד

מה בוער לי?

למה יש מלחמות וכאב?
למה אלוהים לא מתערב?
למה כשאת כאן זה עושה לי טוב?
למה יש אנשים שחיים ברחוב?
איך...

קראו עוד

יש לי חלום

למה יש מלחמות וכאב?
למה אלוהים לא מתערב?
למה כשאת כאן זה עושה לי טוב?
למה יש אנשים שחיים ברחוב?
איך...

קראו עוד
חיה נאמן

חיה נאמן

נשואה + ארבעה. נולדה וגדלה בנתיבות. עשתה שירות לאומי בנתיבות למדה לימודי BA ותעודת הוראה בתנ"ך ומשאבי למידה והמשיכה ללימודי MA בניהול ארגונים ומלכרי"ם. עבדה במרכזים פדגוגיים, ובהשתלמויות מורים במסגרות חינוכיות ופרטיות. עובדת בנוסף כמנהלת התוכן של האתר החדש של כי"ח ומנחת הורים.

דנה שמסיאן

בת להורים עולים מאיראן, נולדה בחולון וגדלה בראש העין. לאחר שסיימה לימודיה בתיכון למדה בבית המדרש לנשים "מגדל עוז" בגוש עציון לאחר מכן שירתה בגרעין שירות לאומי בבת-ים. הדריכה בני נוער בקבוצות מנהיגות. "בבת ים הרגשתי שאני קרובה שוב לבית, אחרי שנים שבהן התביישתי במידה מסוימת במסורת עליה גדלתי.

אלי ברקת

אלי ברקת, ראש בית המדרש "ממזרח שמש" וסמנכ"ל כל ישראל חברים

אלי נשוי ואב לארבעה. נולד וגדל בבת ים וחולון. בכיתה ט' עבר לגור וללמוד בפנימיית בויאר בירושלים. שם היה שותף בהקמת בית כנסת של הפנימייה, הפעיל עד היום. התגייס לשירות צבאי קרבי בגולני ושירת כקצין חי"ר. למד לימודי אסלאם ומזרח-תיכון באוניברסיטה העברית. בזמן לימודיו היה שותף להקמת עיתון סטודנטים בעל אופי חתרני – "הינשוף", שדן בנושאים חברתיים בוערים. במקביל היה שותף להקמת קבוצת הסטודנטים "צ"ח – סטודנטים לצדק חברתי". במסגרת פעילות זו קיימו הרצאות, הפגנות, והוציאו כתב-עת שנקרא "עזות מצח".

איתמר פתחיה

נולד וגדל במושב פרדסיה בשרון. את שירותו הצבאי התחיל כלוחם בחטיבת גולני, ולאחר שסיים קורס מכ"ים, הועבר לפיקוד הנח"ל וליווה פרקי משימה בהיאחזות הנח"ל 'משכיות' בבקעת הירדן.

ליאורה זייתון

נולדה וגדלה במושב כוכב מיכאל שובל. בנעוריה הייתה חניכה מדריכה בתנועת הנוער העובד והלומד, לאחר התיכון המשיכה לשנת שירות בתנועת הנוער העובד והלומד בני המושבים במועצה איזורית גליל תחתון. בשירותה הצבאי שירתה כמורה חיילת, עם בני נוער ביחידה לקידום נוער, בין היתר בהשלמת השכלה לנוער שנפלט ממערכת החינוך. בהמשך פיקדה על כ- 100 מורות חיילות וגרעיני נח"ל באיזור הדרום.

תמר זקן

נולדה וגדלה באוקלנד קליפורניה לאב ממוצא כורדי ואם אמריקאית. בגיל 13 עלו לארץ. למדה שני תארי ראשון בתוכנית משותפת ל Jewish Theological Seminary ואוניברסיטת קולומביה בהיסטוריה יהודית, ומדעי המדינה. עם סיום לימודיה עבדה כרכזת סטודנטים של מרום באנגליה בקהילה המסורתית ומשם המשיכה לפעילות התנדבותית בהודו בתוכנית Tibetan Jewish Youth Exchange. בתוכנית זו פעלו להקמת תנועות נוער טיבטית המבוססת על המודל של תנועות הנוער היהודיות.

אורלי סרוסי דדון

אורלי נולדה וגדלה באשדוד. שירתה בצה"ל בתפקיד משק"ית הוראה לחיילי מקא"מ במחווה אלון, והמשיכה לשירות קבע. בהיותה סטודנטית שנה ב' לתקשורת...

קראו עוד

הזכרת השם

השיעור עוסק בשאלה כיצד להזכיר את שם ה'? וזאת כחקר מקרה של תופעת הקצנה דתית, ההופכת ל"מובן מאליו" וה"מיישרת" אליה גם...

קראו עוד

החובה לאכול בשר "חלק"

השיעור ממשיך למעשה את הדיון בסוגיה הרחבה של ריבוי לעומת אחידות, והפעם בשאלה ההלכתית של החובה לאכול בשר "חלק". השיעור מציג...

קראו עוד

נשים בוחרות ונבחרות

בשיעור נלמד את הפסיקה של הרב בן ציון חי עוזיאל בסוגיית זכותן של נשים לבחור ולהיבחר למוסדות ציבור תוך בחינת ההקשר...

קראו עוד

צניעות בריש גלי

השיעור מציג את סוגיית כיסוי ראש לנשים כמקרה מבחן לסוגיה הכוללת של צניעות נשים במסורת היהודית באמצעות השוואה בין פסק ההלכה...

קראו עוד

עניין הקצבים מחללי שבת

השיעור עוסק בפסק הלכה שמראה כיצד חכם ספרדי מתמודד עם המתח שבין שיקולים הלכתיים "טהורים" לבין שיקולים חברתיים של הכלה ושמירה...

קראו עוד

צירוף מחללי שבת למניין

השיעור רואה קשר בין פסיקת ההלכה בעניין צירוף למניין לבין הכלה של קבוצות שונות בתוך כלל ישראל שהינה סוגיה חברתית טעונה...

קראו עוד

יין שנגע בו מומר

יין שנגע בו מומר - השיעור מתמודד עם השאלה ההלכתית של דין יין שנגע בו מומר, וזאת בהקשר הישראלי ובדגש על...

קראו עוד

גמישות ההלכה

שיעור מבוא לשער גמישות ההלכה, שבוחן את סוגיית ההלכה מול תמורות הזמן, והמתח בין נצחיות להשתנות המובנה בסוגיה זו, ומפגיש תפיסות...

קראו עוד

להעלות השמועה לפי ההלכה

השיעור מעמת בין שתי גישות שונות של לימוד - גישת הפלפול והגישה המתמקדת בהלכה למעשה, המשקפות באופן כללי הבדלים בין המסורת...

קראו עוד

תפילת בית המדרש

השיעור מזמן ללומדים בחינה משותפת של עמדותיהם בשאלות מהו בית מדרש? איך לומדים תורה? איזה סוג לומד היו רוצים להיות? ואלו...

קראו עוד

הקדמה

תכנית השיעורים בחוברת חכמי הספרדים פותחת שער אל עולמם של חכמי הספרדים, אל דרכם בלימוד תורה ובפסיקת הלכה ואל אופני התמודדותם...

קראו עוד

מבוא

המועדים והחגים בלוח השנה היהודי הם בבחינת אותות וסימנים לשנה כולה. הדרך, בה חוגגים, והמשמעות המיוחסת לה מסמנים את החגים כזירה...

קראו עוד

נר איש וביתו – חנוכה

כפתיח לסדרת שיעורי החגים מציג שיעור זה את המשפחה ותפקידה בהעברת המסורת. זהו המצע לתפיסת המנהג כמייצג ערכים משמעותיים.

...

קראו עוד

צדקה מיד ליד – פורים

פורים מתאפיין במספר מצוות ייחודיות. לכל מצווה מתלווים מנהגים שונים, שהתפתחו בקהילות השונות לאורך השנים, והם משפיעים על אופן קיומה של...

קראו עוד

בין בקשת סליחה ומחילה

ימי הסליחות, שמתחילים בראש חודש אלול ומגיעים לשיאם ביום הכיפורים, מזמנים פתח לבחון את תהליך הסליחה. בדרך כלל נדרשת בקשת הסליחה...

קראו עוד

פסח

ליל הסדר, ערב ט"ו בניסן, הוא מעמד שנועד לקיים את מצוות "והגדת לבנך" (שמות יג,ח). מעמד שמוקדש לסיפור יציאת מצריים, לשימור...

קראו עוד

חנוכה

לימוד על חג החנוכה וחיבור למעגל השנה היהודית.
לבחון מה עומד בבסיס המחויבות למסורת היהודית.

...

קראו עוד

פורים

המפגש יוקדש ללימוד על חג פורים ועל מגילת אסתר. קריאת המגילה היא אחת ממצוות החג ולפי ההלכה היא חלה על כולם,...

קראו עוד

יום הזכרון

זיכרון קולקטיבי הוא תמיד זיכרון של משהו: מה זוכרים?
והוא תמיד גם זיכרון לשם משהו. ה"לשם מה" – תכלית הזיכרון –...

קראו עוד

משה שריקי

נשוי ואב לשלושה. נולד וגדל בירושלים. לאחר השירות הצבאי השלים את לימודיו לתעודת הבגרות ב"מכינת הבוגרים" באוניברסיטה העברית והמשיך ללימודי תואר ראשון בחוג ללימודי האסלאם והמזרח תיכון. במהלך לימודיו לתואר הצטרף לקרן אייסף והיה ממקימי "גשר לאוניברסיטה". תכנית שמטרתה הנעה להשכלה גבוהה ולמעורבות חברתית בקרב בני נוער במטרה שימשיכו ללימודים גבוהים. הצלחת התכנית הובילה להמשך הפעלתה במסגרת "נצ"ח- נוער צדק חברתי", עמותה עצמאית שאותה הקים יחד עם שותפיו לעשייה ב"גשר לאוניברסיטה" לאחר שסיימו לימודיהם לתואר.

תשרי

בנוהג שבעולם אדם יודע שיש לו דין - לובש שחורים ומתעטף שחורים ומגדל זקנו, שאינו יודע היאך דינו יוצא, אבל ישראל...

קראו עוד

מנהיגות ודיבור

המסורת היהודית מעניקה מעמד מיוחד לדיבור. בריאת העולם לא נעשתה בעמל ובידיעה אלא באמירה. דיבור ודיאלוג משמשים כוח מניע ליצירה ולתיקון....

קראו עוד

לך עם החולמים

במהלך השיעור נבחן מה מאפשר לתרגם חלום לשפת המעשה ולהפוך אותו לאבן דרך בשינוי חברתי. השיעור מפגיש את הלומדים עם המונחים...

קראו עוד

וירא בסבלותם

הסוגיות החברתיות הבוערות בנו קשורות לעתים קרובות לכאב אישי, והוא המניע אותנו לפעול, ליזום, להנהיג שינוי ותיקון בסוגיות האלה. הכאב, כשם...

קראו עוד

הקדמה

חוק חינוך חובה נתפס לרוב כחוק חברתי מתקדם ואנו נוטים לסבור כי מטרתו היא, בין השאר, לדאוג לצרכי החינוך של כלל...

קראו עוד

שמות ומה שבינהם

שיעור פתיחה זה מורכב משני חלקים נפרדים: הראשון - הכרות והשני - הצגת התכנית ובניית החוזה עם הקבוצה.ההיכרות בין חברי הקבוצה...

קראו עוד

חוליה בשרשרת

השיעור עוסק בתרבות ובתכנים המועברים במסורת המשפחה לאורך הדורות. להורים מקום חיוני ביצירת החיבור בין הדורות תוך יציקת משמעות לכל...

קראו עוד

אין כמו אמא

ההמשך הטבעי לנושא החיבור בין החוליות בשרשרת הוא השאלה: מהי הדרך להעביר את המסורת בכלל, ואת הערכים החשובים לכל אחד, בפרט?...

קראו עוד

חברה בת קיימא

השיעור עוסק בכינון חברה בת-קיימא מנקודת מבט של צדק חברתי ואחריות חברתית.
העיסוק בחינוך מתוך ראייה חברתית יוצר את הצורך להעמיד...

קראו עוד

מטרות החינוך

השיעור עוסק בשלוש מטרות-על של החינוך: חינוך בשירות התרבות, חינוך בשירות החברה וחינוך בשירות הפרט. הנחת העבודה תהיה כי למקום שבית...

קראו עוד

פדגוגיה של שחרור

מוקד השיעור הוא תפיסתו הביקורתית של פאולו פרירה, שעל פיה תפקיד החינוך הוא לשחרר את המעמדות הנמוכים משליטת המעמד הגבוה ולשנות...

קראו עוד

התפתחות מערכת החינוך

השיעור עוסק בהתפתחות מערכת החינוך בשתי תקופות: הראשונה - המעבר בתקופת התלמוד מחינוך המתקיים במסגרת של "מלמדים" לחינוך המתקיים במסגרת של...

קראו עוד

דמות המורה

תפקידו של המורה מבוסס על העברת ידע, אך מורכב מממדים נוספים התובעים ממנו להתייחס לתלמיד באמצעות מכלול שלם של היבטים: רגשיים,...

קראו עוד

נתונים חינוכיים

מערכת החינוך היא אחת המערכות הגדולות במדינה. התקציב השנתי של משרד החינוך הוא מעל 25 מיליארד שקל - השני בגודלו אחרי...

קראו עוד

חינוך לכול

זהו שיעור המשך למפגש "התפתחות מערכת החינוך", שעסק במיסוד מערכת חינוך ציבורית ובהשלכותיו. השאלה המרכזית בשיעור זה היא: כיצד נאפשר חינוך...

קראו עוד

של מי אתה ילד

השיעור עוסק בדילמה הקיימת בין ההורים למערכת החינוך: "למי הסמכות על חינוך הילד ועל מי מוטלת בפועל האחריות לבצעו?". הדילמה...

קראו עוד

בחירת הורים

השיעור עוסק במתח הקיים בין זכותם של הורים לבחור מסגרת חינוך איכותית המתאימה לילדיהם, לבין חובת המדינה להעניק חינוך איכותי לכלל...

קראו עוד

השכלה ומוביליות חברתית

השיעור עוסק באפשרות של מוביליות חברתית בעזרת רכישת השכלה. בחברות מודרניות רבות נראה כאילו המעבר ממעמד אחד למשנהו תלוי ברצונו של...

קראו עוד

על שם סופו

מערכת חינוך מקיימת תהליכי מיון והסללה שמטרתם להתאים בין הלומדים ותחומי הלימוד. ההנחה המניעה תהליכים אלו היא שמבחני המיון יכולים...

קראו עוד

שומרי הסף

בשיעור הקודם דיברנו על העוול הנגרם לאוכלוסיות מוחלשות בשל מבחני המיון וההסללה. אחת התוצאות המשמעותיות של קיום קריטריונים ממיינים בכניסה לבית...

קראו עוד

הקדמה

יחידה זו עוסקת בסוגיית אי-השוויון בחינוך, ובקשיי ההתמודדות עמה. השיעורים מצביעים על כך שהתמודדות זו אינה רק במישור הכלכלי, אלא יש...

קראו עוד

שעתוק פערים

במסגרת השיעור אנו מתוודעים למונח "שעתוק", מונח-מפתח שילווה אותנו גם בשיעורים הבאים. שעתוק הוא מונח בסוציולוגיה שמבטא העתקה של מבנה חברתי...

קראו עוד

שוערים פנימיים

מטרת השיעור היא לבחון את הגורמים היוצרים את השוערים הפנימיים, ומתוך כך להצביע על האפשרות לשינוי. הלימוד מהווה הזמנה ללמוד את...

קראו עוד

הורים במערכת החינוך

השיעור בוחן כיצד ההקשר החברתי משפיע על מעורבות הורים במערכת החינוך.
ההתמודדות עם הסוגיה מפגישה את הלומדים עם המונח "הון סימבולי",...

קראו עוד

מי שרוצה מצליח

השיעור בוחן בעין ביקורתית סיפורי הצלחה של שתי דמויות בולטות בעולם היהודי - הלל הזקן ורבי עקיבא, ועוסק בשאלה: מהם התנאים...

קראו עוד

מורים כסוכני שינוי

תפקיד המפתח של המורה בתהליך החינוכי מצביע על המוטיבציה והמחויבות הערכית של המורה כתנאי הכרחי לשינוי חברתי. מתוך כך עולה השאלה...

קראו עוד

איזבל

וְאֶת אִיזֶבֶל יֹאכְלוּ הַכְּלָבִים בְּחֵלֶק יִזְרְעֶאל וְאֵין קֹבֵר...

קראו עוד

אשת שמעי

הִנֵּה עִמְּךָ שִׁמְעִי בֶן גֵּרָא בֶן הַיְמִינִי מִבַּחֻרִים וְהוּא קִלְלַנִי קְלָלָה נִמְרֶצֶת בְּיוֹם לֶכְתִּי מַחֲנָיִם...

קראו עוד

בנות יתרו

וַיֹּאמֶר אֶל בְּנֹתָיו: וְאַיּוֹ, לָמָּה זֶּה עֲזַבְתֶּן אֶת הָאִישׁ? קִרְאֶן לוֹ וְיֹאכַל לָחֶם. וַיּוֹאֶל מֹשֶׁה לָשֶׁבֶת אֶת הָאִישׁ, וַיִּתֵּן אֶת צִפֹּרָה...

קראו עוד

אישה גדולה

וְשָׁם אִשָּׁה גְדוֹלָה וַתַּחֲזֶק בּוֹ לֶאֱכָל לָחֶם
וַיְהִי מִדֵּי עָבְרוֹ יָסֻר שָׁמָּה לֶאֱכָל לָחֶם.

...

קראו עוד