רוצים שנגיע להעביר אצלכם/ן בית מדרש חברתי?

מרכז ההדרכה של "ממזרח שמש-כל ישראל חברים" מהווה מקום מפגש פיזי, רגשי ורוחני בין זהויות שונות במרחב הישראלי והיהודי. במפגש נעסוק בבירור זהות, במנהיגות עצמית וחברתית, בהרכב החברה הישראלית, ועוד; כל זאת באמצעות פגישה חווייתית, אישית וקבוצתית, עם מקורות יהודיים וישראליים מתקופות שונות וברוח חכמי יהדות ארצות האסלאם.

אנו מאמינות/ים כי באמצעות שינוי התודעה הישראלית הרחבה, ע"י הפרטים והמגוון האנושי המרכיב את החברה, ניתן לעשות שינוי חברתי ולהפוך את המקום בו אנו חיות/ים למקום שמכיל זהויות שונות ומעניק לכולן מקום שווה.

מרכז ההדרכה מספק סדנאות, סמינרים, ימי עיון, קורסים, הרצאות וסיורים- לקהלים שונים ומגוונים: סטודנטיות/ים, א/נשי חינוך, הורים, ש"שינים, מכינות קדם צבאיות, מכינות בוגרות/ים, מדריכים/ות בתנועות הנוער השונות, רבני קהילות, תלמידי/ות תיכון וחט"ב, עובדים/ות סוציאליים/ות, עובדות/ים עם א/נשים בעלי/ות צרכים מיוחדים, משרתי/ות כוחות הבטחון, בני/ות שירות לאומי ועוד.

הסדנאות מותאמות לקהל היעד, ונבנות לפי צרכי המקום ומאפייניו.

אנו פועלות/ים בכל רחבי הארץ- ישנה אפשרות שנגיע אליכם/ן, או שתגיעו להתארח אצלנו (בתי המדרש שלנו ממוקמים בירושלים ובחולון).

צרו קשר- עוד היום, עם סיגל אברהם, מנהלת מרכז ההדרכה, במייל sigal@mizrach.org.il  או בטלפון 058-6518290.

Author: mottyb

ממזרח שמש > Articles posted by mottyb (Page 3)

מה סטיקר השבת שלכם?

השבת היא אחת המתנות הגדולות ביותר שהעניקה לנו המסורת היהודית. אנו בתנועת תיקון מאמינים כי המשמעות הישנה -חדשה הגלומה בשבת היא...

קראו עוד

סדר ט"ו בשבט בקבוצות הסטודנטים

"אַרְבָּעָה רָאשֵׁי שָׁנִים הֵם: בְּאֶחָד בְּנִיסָן רֹאשׁ הַשָּׁנָה לַמְּלָכִים וְלָרְגָלִים. בְּאֶחָד בֶּאֱלוּל רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְמַעְשַׂר בְּהֵמָה. רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים, בְּאֶחָד בְּתִשְׁרֵי. בְּאֶחָד...

קראו עוד

סוף מעשה במחשבה תחילה

יום חג לנו: עוד פרק נוסף לתורה שבכתב של "ממזרח שמש", ההולכת ומתרחבת. החוברת "סוף מעשה במחשבה תחילה", ובה מערכי השיעור...

קראו עוד

סוף מעשה במחשבה תחילה

יום חג לנו: עוד פרק נוסף לתורה שבכתב של "ממזרח שמש", ההולכת ומתרחבת. החוברת "סוף מעשה במחשבה תחילה", ובה מערכי השיעור...

קראו עוד
חיה נאמן

חיה נאמן

נשואה + ארבעה. נולדה וגדלה בנתיבות. עשתה שירות לאומי בנתיבות למדה לימודי BA ותעודת הוראה בתנ"ך ומשאבי למידה והמשיכה ללימודי MA בניהול ארגונים ומלכרי"ם. עבדה במרכזים פדגוגיים, ובהשתלמויות מורים במסגרות חינוכיות ופרטיות. עובדת בנוסף כמנהלת התוכן של האתר החדש של כי"ח ומנחת הורים.

דנה שמסיאן

בת להורים עולים מאיראן, נולדה בחולון וגדלה בראש העין. לאחר שסיימה לימודיה בתיכון למדה בבית המדרש לנשים "מגדל עוז" בגוש עציון לאחר מכן שירתה בגרעין שירות לאומי בבת-ים. הדריכה בני נוער בקבוצות מנהיגות. "בבת ים הרגשתי שאני קרובה שוב לבית, אחרי שנים שבהן התביישתי במידה מסוימת במסורת עליה גדלתי.

אלי ברקת

אלי ברקת, ראש בית המדרש "ממזרח שמש" וסמנכ"ל כל ישראל חברים

אלי נשוי ואב לארבעה. נולד וגדל בבת ים וחולון. בכיתה ט' עבר לגור וללמוד בפנימיית בויאר בירושלים. שם היה שותף בהקמת בית כנסת של הפנימייה, הפעיל עד היום. התגייס לשירות צבאי קרבי בגולני ושירת כקצין חי"ר. למד לימודי אסלאם ומזרח-תיכון באוניברסיטה העברית. בזמן לימודיו היה שותף להקמת עיתון סטודנטים בעל אופי חתרני – "הינשוף", שדן בנושאים חברתיים בוערים. במקביל היה שותף להקמת קבוצת הסטודנטים "צ"ח – סטודנטים לצדק חברתי". במסגרת פעילות זו קיימו הרצאות, הפגנות, והוציאו כתב-עת שנקרא "עזות מצח".

איתמר פתחיה

נולד וגדל במושב פרדסיה בשרון. את שירותו הצבאי התחיל כלוחם בחטיבת גולני, ולאחר שסיים קורס מכ"ים, הועבר לפיקוד הנח"ל וליווה פרקי משימה בהיאחזות הנח"ל 'משכיות' בבקעת הירדן.

ליאורה זייתון

נולדה וגדלה במושב כוכב מיכאל שובל. בנעוריה הייתה חניכה מדריכה בתנועת הנוער העובד והלומד, לאחר התיכון המשיכה לשנת שירות בתנועת הנוער העובד והלומד בני המושבים במועצה איזורית גליל תחתון. בשירותה הצבאי שירתה כמורה חיילת, עם בני נוער ביחידה לקידום נוער, בין היתר בהשלמת השכלה לנוער שנפלט ממערכת החינוך. בהמשך פיקדה על כ- 100 מורות חיילות וגרעיני נח"ל באיזור הדרום.

תמר זקן

נולדה וגדלה באוקלנד קליפורניה לאב ממוצא כורדי ואם אמריקאית. בגיל 13 עלו לארץ. למדה שני תארי ראשון בתוכנית משותפת ל Jewish Theological Seminary ואוניברסיטת קולומביה בהיסטוריה יהודית, ומדעי המדינה. עם סיום לימודיה עבדה כרכזת סטודנטים של מרום באנגליה בקהילה המסורתית ומשם המשיכה לפעילות התנדבותית בהודו בתוכנית Tibetan Jewish Youth Exchange. בתוכנית זו פעלו להקמת תנועות נוער טיבטית המבוססת על המודל של תנועות הנוער היהודיות.

גברת עם סלים

תריסר סטודנטים של ארגון "ממזרח שמש" בסיוע ארגונים נוספים מפעילים בתקופה האחרונה בקריית שמונה שני פרויקטים חברתיים מצליחים המסייעים לילדים וגם...

קראו עוד

אורלי סרוסי דדון

אורלי נולדה וגדלה באשדוד. שירתה בצה"ל בתפקיד משק"ית הוראה לחיילי מקא"מ במחווה אלון, והמשיכה לשירות קבע. בהיותה סטודנטית שנה ב' לתקשורת...

קראו עוד

אסתר המלכה: כוכבת ריאלטי

כשהייתי ילדה, עוד לפני שילדים התחפשו בתחפושות של דמויות מה"אח הגדול", אחת התחפושות הכי פופולארית היתה של אסתר המלכה: שמלה לבנה,...

קראו עוד

אדר תשע"ב / 2012

שירת נשים-שפתיה נעות וקולה לא ישמע?! אלי ברקת לפני למעלה מעשור, בראשית המסע להחזרת עולם הפיוט לתרבות הישראלית, התכנסו עשרות סטודנטים, חילוניים, מסורתיים,...

קראו עוד

נשים א-מיתיות דורשות שינוי

ממזרח שמש מזמין את הציבור לשיח אחר על צדק חברתי. בין מדרש לדרישה, בין מיתוס למציאות, בין אחריות למסורת, בין שוויון לצדק. בהשתתפות:מתי...

קראו עוד

כסלו תשע"ב / 2011

מחאה חברתית ברוח חנוכה- נר דולק או להבה בוערת? אודליה כרמי "זה או להקים וועד עובדים או לשרוף צמיגים מול הבית של שטייניץ....

קראו עוד

א-מיתיות- צדק חברתי, מגדר ומדרש- הזמנה לערב השקה

הציבור הרחב מוזמן לערב השקת הספר : א-מיתיות -צדק חברתי, מגדר ומדרש, שיצא לאור בהוצאת "ידיעות אחרונות" ו"ממזרח שמש".

הערב יתקיים ב"תמול שלשום" מסעדה, בית קפה וחנות ספרים, יואל משה סלומון 5 ירושלים.

13.12, יז' כסלו, בשעה 19:00.

בין האורחים בערב יהיו :

תמי מולד חיו – פעילה חברתית תשוחח עם אלמוג בהר ואסתר עילם מבין הכותבים בספר על נשים מובילות שינוי.

נשים עושות שלום- סרח בת אשר

"ואני עושה שלום": סרח בת אשר מונעת מלחמה- גלית סעדה-אופיר ז"ל (מתוך הספר א-מיתיות)

סרח בת אשר (כשמה במדרש, או שרח בת אשר כשמה במקרא) הייתה אחת מנכדותיו של יעקב.

שמה של סרח מופיע לראשונה בספר בראשית (מו: יז) כאחת מבנות משפחת יעקב שהשתתפה בהגירתה של המשפחה למצרים. אזכור שמה במקביל לשמות בניו של אשר מרמז על חשיבותה ועל משקלה הסגולי יוצא הדופן לא רק במשפחת יעקב, אלא אף בכינונה של הקהילה העברית במצרים ולאחר מכן. מקובל לחשוב שבעקבות זאת זכתה סרח לחיי נצח. אריכות ימיה של סרח מאפשרת לה להיות עדה לאירועים היסטוריים בחיי הקהילה העברית ולקחת בהם חלק חשוב .

הגפיטלעפיש של אברהם אבינו

בצעירותי, נהגתי ללכת לבני עקיבא. בימים ההם, עוד לפני שקול האישה הפך להיות ערווה, תנועת הנוער הדתית, היתה מקום של אינטגרציה חברתית, תרבותית ודתית. אחת החוויות שיותר זכורות לי נקראה "שבת אירוח". במסגרת זו, מידי שנה, התקיימה שבת שבה כל חברי הסניף המקומי שמו פעמיהם לעיר אחרת, שם התארחנו אצל חניכי הסניף המקומי. בהמשך אותה שנה, התקיימה שבת גומלין. מבין כל ההתארחויות ההדדיות, זכורה לי אחת במיוחד, אשר התקיימה באחת השכונות הירושלמיות. באותם ימים, הסניף שלנו הורכב בעיקר מיוצאי עדות המזרח, בעוד הסניף המארח היה הנגטיב העדתי שלנו. עבור רובנו, אותה שבת, זכורה כחוויית הגפילטע-פיש הראשונה שלנו, חוויה שעמדה במוקד השיחות בינינו זמן רב לאחר מכן.

א-מיתיות- צדק חברתי, מגדר ומדרש

א-מיתיות- צדק חברתי, מגדר ומדרש עורכים: הנרייט דהאן כלב, אביגדור שנאן, דפנה חורב, אלי ברקת

הציבור הרחב מוזמן לערב השקת הספר : א-מיתיות -צדק חברתי, מגדר ומדרש.

הערב יתקיים ב"תמול שלשום" מסעדה, בית קפה חנות ספרים, יואל משה סלומון 5 ירושלים.

13.12, יז' כסלו, בשעה 19:00.

בין האורחים בערב יהיו אלמוג בהר ואסתר עילם – כותבים בספר ותשוחח איתם תמי מולד חיו – פעילה חברתית

העוסקת בתורה לשמה

השיעור מברר את משמעות המושג "תורה לשמה", דרך סוגיית לימוד תורה לנשים ובאמצעות שני מקרים ספציפיים ונדירים של נשים שהקדישו את...

קראו עוד

הזכרת השם

השיעור עוסק בשאלה כיצד להזכיר את שם ה'? וזאת כחקר מקרה של תופעת הקצנה דתית, ההופכת ל"מובן מאליו" וה"מיישרת" אליה גם...

קראו עוד

החובה לאכול בשר "חלק"

השיעור ממשיך למעשה את הדיון בסוגיה הרחבה של ריבוי לעומת אחידות, והפעם בשאלה ההלכתית של החובה לאכול בשר "חלק". השיעור מציג...

קראו עוד

נשים בוחרות ונבחרות

בשיעור נלמד את הפסיקה של הרב בן ציון חי עוזיאל בסוגיית זכותן של נשים לבחור ולהיבחר למוסדות ציבור תוך בחינת ההקשר...

קראו עוד

צניעות בריש גלי

השיעור מציג את סוגיית כיסוי ראש לנשים כמקרה מבחן לסוגיה הכוללת של צניעות נשים במסורת היהודית באמצעות השוואה בין פסק ההלכה...

קראו עוד

עניין הקצבים מחללי שבת

השיעור עוסק בפסק הלכה שמראה כיצד חכם ספרדי מתמודד עם המתח שבין שיקולים הלכתיים "טהורים" לבין שיקולים חברתיים של הכלה ושמירה...

קראו עוד

צירוף מחללי שבת למניין

השיעור רואה קשר בין פסיקת ההלכה בעניין צירוף למניין לבין הכלה של קבוצות שונות בתוך כלל ישראל שהינה סוגיה חברתית טעונה...

קראו עוד

יין שנגע בו מומר

יין שנגע בו מומר - השיעור מתמודד עם השאלה ההלכתית של דין יין שנגע בו מומר, וזאת בהקשר הישראלי ובדגש על...

קראו עוד

גמישות ההלכה

שיעור מבוא לשער גמישות ההלכה, שבוחן את סוגיית ההלכה מול תמורות הזמן, והמתח בין נצחיות להשתנות המובנה בסוגיה זו, ומפגיש תפיסות...

קראו עוד

להעלות השמועה לפי ההלכה

השיעור מעמת בין שתי גישות שונות של לימוד - גישת הפלפול והגישה המתמקדת בהלכה למעשה, המשקפות באופן כללי הבדלים בין המסורת...

קראו עוד

תפילת בית המדרש

השיעור מזמן ללומדים בחינה משותפת של עמדותיהם בשאלות מהו בית מדרש? איך לומדים תורה? איזה סוג לומד היו רוצים להיות? ואלו...

קראו עוד

הקדמה

תכנית השיעורים בחוברת חכמי הספרדים פותחת שער אל עולמם של חכמי הספרדים, אל דרכם בלימוד תורה ובפסיקת הלכה ואל אופני התמודדותם...

קראו עוד

"אין התורה נקנית אלא בחבורה"- איזו חבורה?

"אין התורה נקנית אלא בחבורה" (ברכות סג ע"ב)- אך איזו חבורה? חבורת תלמידי ישיבה? חבורת חברי אקדמיה מהחוג למקרא? או אולי חבורת עובדים ועובדות שבהפסקת הסיגריה הקצרה בין משמרות החליפו בניהם כמה מילות תורה? מיהי אותה "חבורה" שאין התורה נקנית אלא בה?

בתלמוד בבלי, (מסכת תענית, דף כ, עמ' א-ב ) מסופר על ר' אלעזר היוצא מבית המדרש, מבית רבו, לאחר לימוד תורה מעמיק ואינטנסיבי. התלמוד מעיד עליו כי "דעתו היתה גסה עליו" מפני ריבוי לימוד התורה,. ביציאתו מבית המדרש הוא פוגש "מכוער". מיהו אותו מכוער? בידי מי נמצאת התורה? והיכן נמצא ה"כיעור" באמת?

גיור שלא לשם שמיים? מתלמוד בבלי, לרב עוזיאל ועד לח"כ חיים אמסלם.

ההלכה היהודית מגדירה כ'יהודי' רק מי שנולד לאם יהודייה או מי שעבר גיור כהלכה. כדי להתגייר צריך הגר לקבל את האמונה באל אחד, ללמוד הלכות ומנהגים יהודיים ולעבור מבחן, לטבול במקווה, וגברים צריכים לעבור גם ברית מילה. מהם המניעים שהובילו אנשים במהלך הדורות לעבור תהליך קשה זה של כניסה ליהדות? ומ ה קורה היום במציאות הישראלית המורכבת? גיור בין הלכה למציאות.

"כל המתגייר לשום אישה, לשום אהבה, לשום יראה, אינו גר" (מסכת גרים פרק א הלכה א, ג)  ממסכת גרים אנו למדים כי 'גר צדק' הוא רק מי שמניעיו הם 'לשם שמים' – כלומר, מי שהכיר בלבו באמונה היהודית ורוצה להפוך ליהודי ללא אינטרס נוסף. לכן גיור שנועד לאפשר נישואין ליהודי/ה, או גיור שנובע מתוך פחד – אין לו תוקף הלכתי לפי המשנה. מנגד, עיון  תלמוד ירושלמי, מסכת קידושין (פרק ד, דף סה, טור ב), אנו למדים כי כבר בתלמוד הייתה מחלוקת בסוגיה זו, והיו שהכשירו גיור גם מטעמים אחרים….

סיוון תשע"א / 2011

"אין התורה נקנית אלא בחבורה"- איזו חבורה? "אין התורה נקנית אלא בחבורה" (ברכות סג ע"ב)- אך איזו חבורה? חבורת תלמידי ישיבה? חבורת חברי אקדמיה...

קראו עוד

איך הדברים משתנים-יוליה קיסטרב

במשך שנים לא רציתי לקנות או לקבל שרשרת מגן דוד. הרגשתי שאני לא רוצה להגדיר את עצמי. מגן דוד על הצוואר זה מחייב, זה אומר שאני קשורה בקשר הדוק שקיבלתי על עצמי במאה אחוז ליהדות. שאני מודעת וגאה שאני יהודיה.עד כמה שזה ישמע מטורף, לא הייתי מוכנה לקנות או לענוד מגן דוד.

ישראל היא מדינה שלא נולדתי בה בכלל, מדינה שלא תמיד זכתה לאהדה בבית שלי. עליתי מרוסיה בכיתה א’ ודי נסגרתי ב"מעגל של הרוסים". בהשתלבות בארץ חדשה זה היה לי קל יותר, טבעי וברור. התרבות בבית אחרת, לא ישראלית. היו זמנים שלא אהבתי את הארץ, את האנשים, רציתי לנסוע למקום אחר ואפילו לא לשרת בצבא.

מבט אישי מקרית שמונה- שולמית אברג'ל-טימסית

מאז שאני זוכרת את עצמי ישנם שני דברים שתמיד הייתי גאה בהם:

האחד, היותי תולעת ספרים, קוראת כל מה שאני רואה. קונה, משאילה, קוראת את אותו הספר שלוש וארבע פעמים (כן, כן…הארי פוטר) ואפילו קוראת כמה ספרים בו זמנית.

השני, היותי בת קריית שמונה. נולדתי וגדלתי בקריית שמונה.

אני מתה על קריית שמונה, אתם יודעים מה? אפילו מאוהבת…

פעם חשבתי שזה בגלל האנשים החמים והטובים, אבל אני מהסוג שלא מכיר אף אחד.

אחר כך חשבתי שזה בגלל האוויר המדהים, אבל אוויר טוב יש גם בקיבוץ.

אולי בגלל התרבות והפעילויות הרבות, אבל אם נודה על האמת, אלו מעולם לא היו כאן בשפע…

אז למה אני אוהבת את קריית שמונה? לא יודעת והסיבה גם לא ממש משנה. בינתיים אני כאן.

היד הנעלמה מסתירה את בני האדם- יאיר כהן צמח

לאחרונה אני נזכר די הרבה ביום סיום לימודי  לתואר הראשון בבית הספר לכלכלה באונ' ת"א. נזכר בנעימים וחושב … מה מאושרים חייו של בוגר אחד מהחוגים  לכלכלה בארצנו.הוא יוצא את שערי הפקולטה כשכל העולם פרוש לפניו, סדור וממוין על פי המודלים הכלכליים המתוחכמים והמעודכנים  ביותר. מודלים המבוססים על האידיאולוגיה המחודדת והברורה של אסכולת שיקגו-הניאו ליבראלית ומייסדה עטור התהילה (המוצדקת ) פרופ' מילטון פרידמן . כל בעיה כלכלית שתונח לפתחו של סטודנט זה מייד תענה בתשובה מנומקת ומבוססת ובד"כ גם במודל המתמטי המתאים…אינפלציה? מודל, חישוב, תשובה. חוסר בגורמי יצור?כנ"ל. עקומת לורנס ? תקציב לא מאוזן?  מדיניות פיסקלית? מדיניות מוניטרית ? לכל בעיה יש מודל ויש תשובה. זה ברור, אחרת הוא לא היה עובר בהצלחה את כל הדרישות לקבלת התואר. אבל אם תופנה אליו שאלה בנושאים כמו מדיניות סעד, צדק חברתי, זכויות חברתיות, זכויות העובד, שוויון, העסקה פוגענית, צדק חלוקתי (או משהו המדבר, רחמנא ליצלן, על חסד וצדקה) התשובה המידית תהיה במקרה הטוב, הפניה של השואל לחוג לעבודה סוציאלית (הרי שם לומדים על הנושאים האלו)  ובמקרה הסביר יותר, תמיהה על פשרן של המילים החדשות האלה, שדווקא נשמעות לו בעברית אבל הוא צריך לחפש במילון כדי להבין בדיוק מה פירושן…

אייר תשע"א / 2011

על הילולות, ספירת העומר וצדיקות יתר-חניאל אלמקייס בילדותי, נהגתי להתלוות לסבא שלי לחגיגות ההילולא של רבי שמעון בר-יוחאי במירון. בימים ההם, רבים...

קראו עוד

פסח / אביב 2011

מה בין רבנים וכפר לגמילה מסמים? שמעון הגיע לפגישה ברטורנו מלווה בבנו, קצין צעיר במדים. אשתו של שמעון לא הצטרפה לפגישה, היא...

קראו עוד

מכור נקי

בחורף של שנת 2005 יצאתי לצלם בכפר הגמילה מסמים "זוהרים". על מנת להתקרב למטופלים הגעתי לכפר והשתתפתי בסדר היום כמו כל אחד מהדיירים. במהלך שהותי עסקתי בצילום ויצירת שיח עם מטופלים שהסכימו לשתף אותי בנסיבות חייהם בכנות ופתיחות יוצאות דופן. המטופלים ב"זוהרים" עוברים טיפול נפשי ופיזי אינטנסיבי במשך שנה, בו הם לומדים להסתגל מחדש לחברה.

כעבור שנה יצאתי לצלם את אלו שהיו מכורים לסמים ושבו לחברה כאזרחים פעילים. זה סיפורם של ה"מכורים הנקיים".

ערכים חברתיים במנהגי קהילות ישראל

יהודי צפון אפריקה נוהגים לסובב את קערת הפסח מעל ראשי המסובים בזמן אמירת 'הא לחמא עניא'. למנהג זה אין מקור הלכתי. אין הוא מופיע ב'שולחן ערוך' או ברמב"ם, ובכל זאת מקפידים יוצאי צפון אפריקה על קיומו ומעניקים לו מעמד משמעותי בליל הסדר. כל מי שהיה שותף לחוויה של הרכנת הראש מתחת לקערת הסדר יודע שמנהג זה משאיר את רישומו לאורך ימים ושנים אולי יותר מאמירת ההגדה או אכילת המצה.

משה רבנו-מנהיג הפועלים הראשון

סיומה של שביתת הרופאים לא נראה באופק, שביתת העובדות הסוציאליות, הפרקליטים והאחיות הסתיימה לא מזמן ובשבועות הקרובים צפויה לעלות בכנסת לקריאה שנייה ושלישית הצעת חוק ממשלתית המבקשת לכבול את מהגרי העבודה בענף הסיעוד למעסיקיהם ולאזור גיאוגרפי ספציפי.

ברוח ימינו אנו,  חג הפסח והיציאה מעבדות לחירות, מעניין לבחון את דמותו של משה רבנו- מנהיג הפועלים הראשון ולשאול את עצמנו: "עבדים היינו", בלשון עבר- האמנם?

מה בין רבנים וכפר לגמילה מסמים?


שמעון הגיע לפגישה ברטורנו מלווה בבנו, קצין צעיר במדים. אשתו של שמעון לא הצטרפה לפגישה, היא כבר לא האמינה בכלום. אמונתה ביכולת של בעלה להיפתר מבעיית השתייה שלו טבעה מזמן באותו אלכוהול.
"אני כאן בגלל אשתי" הצהיר שמעון מייד, "היא איימה עלי בגט והפעם זה נראה די רציני כי היא גם הציגה לי זימון מבית הדין הרבני". הרב אקשטיין הופתע ממהלכה הנועז של אישה זו.שמעון, המשמש שנים כמורה לתנ"ך ובעל סמיכה לרבנות, אדם חביב ובר אוריין החל לפזר דברי תורה, משלים וסיפורים…

מסע אישי בין זהות, בושה ואשמה

כשהייתי נערה בת 14, בקיץ 1997, נסעתי לראשונה לארצות הברית. לא סתם עוד טיול לאמריקה כי אם נסיעה בתפקיד. כן, כן, לאחר שנה מפרכת של מיונים מתישים, נבחרתי לקחת חלק במשלחת של ילדים שמאלניים לתפארת משרד החינוך והחוץ  שיסעו למחנה קיץ אקסקלוסיבי וידברו שלום עם בני דודם מהמזרח התיכון.מה רבה הייתה ההתרגשות בבית משפחת חיים. אחת משלנו נוסעת לייצג את המדינה. בעבור זה זכיתי בשני ג'ינסים ליוויס, שנבחרו בכובד ראש לנסוע איתי ולייצג את העובדה שגם לנו לא חסר שום דבר…מעניינת העובדה שבמחנה שנועד ליצור הידברות עם הצד השני של הסכסוך הישראלי- פלשתיני מצאתי את עצמי מתעסקת הרבה בסכסוך האישי שלי, נקרא לזה הסכסוך הישראלי- משפחתחיימי שלי.

רבי שמעון, אב לנער מתבגר

שוק התבואה, רעש, המולה, חקלאים מציעים את מרכולתם וסוחרים ממהרים לקנות. בצד, ליד המאפיה נער אחד, הבן של…הבן של רבי שמעון בר- יוחאי, אוכל ואוכל ואוכל  ואוכל….

אוכל כיכרות לחם שאמו מביאה לו. מיד יש מי שישים לב וגם יביע את דעתו, מגעיל, שמן, יש לו נחש בבטן…הנער אליעזר, לא נשאר חייב, בכוחותיו האדירים, לוקח את חמוריהם של אלו שלעגו לו ומעלה אותם אל הגג. רבי שמעון, אביו , נאלץ להגיב אל הסיטואציה כהורה…

מה בין רשב"י, מרתין לותר קינג ומלקולם אקס?

לצד איסוף קרשים, מדורות ענק ותפוחי אדמה בנייר כסף נהוג בל"ג בעומר לחגוג את ההילולה לרשב"י . הילולה זו התקיימה ברוב  קהילות ארצות האסלאם בצורות שונות.  בסמיכות להילולתו, ננסה לבחון את דמותו של ר' שמעון בר יוחאי כמנהיג: מנהיג רדיקל ואידיאליסט ללא פשרות או מנהיג גמיש המתפשר מול "גזרת" המציאות? מרתין לותר קינג או מלקולם אקס?  בכל מאבק חברתי נשאלת השאלה מהי הדרך הנכונה למחאה: לפעול בדרכי שלום סטייל מהטמה גאנדי או "להפוך שולחנות"?  וברוח ל"ג בעומר: להדליק נר או להבעיר צמיגים? מתי להיות צודק ומתי להיות חכם? איך מגשרים על הפער בין החזון למציאות?

על הילולות, ספירת העומר וצדיקות יתר-חניאל אלמקייס

בילדותי, נהגתי להתלוות לסבא שלי לחגיגות ההילולא של רבי שמעון בר-יוחאי במירון. בימים ההם, רבים מבני המשפחה היו מעתיקים את מקום מגוריהם למספר ימים למתחם הקבר, כולל המטבח, חדר השינה והסלון. סולידיות, אף פעם לא הייתה הצד החזק של המרוקאים. באחד מביקורנו, פתאום אחד הדודים שלי נעלם למספר שעות. בימי טרום הטלפון הסלולארי, הדבר הוליד דאגה לא קטנה. לאחר מספר שעות, דוד שלי שב, מואר כולו מהחוויה שעברה עליו. במסגרת השוטטות שלו ביער, ניגש אליו אדם, מעוטר בבגדים לבנים ובזקן ארוך ולבן…