רוצים שנגיע להעביר אצלכם/ן בית מדרש חברתי?

מרכז ההדרכה של "ממזרח שמש-כל ישראל חברים" מהווה מקום מפגש פיזי, רגשי ורוחני בין זהויות שונות במרחב הישראלי והיהודי. במפגש נעסוק בבירור זהות, במנהיגות עצמית וחברתית, בהרכב החברה הישראלית, ועוד; כל זאת באמצעות פגישה חווייתית, אישית וקבוצתית, עם מקורות יהודיים וישראליים מתקופות שונות וברוח חכמי יהדות ארצות האסלאם.

אנו מאמינות/ים כי באמצעות שינוי התודעה הישראלית הרחבה, ע"י הפרטים והמגוון האנושי המרכיב את החברה, ניתן לעשות שינוי חברתי ולהפוך את המקום בו אנו חיות/ים למקום שמכיל זהויות שונות ומעניק לכולן מקום שווה.

מרכז ההדרכה מספק סדנאות, סמינרים, ימי עיון, קורסים, הרצאות וסיורים- לקהלים שונים ומגוונים: סטודנטיות/ים, א/נשי חינוך, הורים, ש"שינים, מכינות קדם צבאיות, מכינות בוגרות/ים, מדריכים/ות בתנועות הנוער השונות, רבני קהילות, תלמידי/ות תיכון וחט"ב, עובדים/ות סוציאליים/ות, עובדות/ים עם א/נשים בעלי/ות צרכים מיוחדים, משרתי/ות כוחות הבטחון, בני/ות שירות לאומי ועוד.

הסדנאות מותאמות לקהל היעד, ונבנות לפי צרכי המקום ומאפייניו.

אנו פועלות/ים בכל רחבי הארץ- ישנה אפשרות שנגיע אליכם/ן, או שתגיעו להתארח אצלנו (בתי המדרש שלנו ממוקמים בירושלים ובחולון).

צרו קשר- עוד היום, עם סיגל אברהם, מנהלת מרכז ההדרכה, במייל sigal@mizrach.org.il  או בטלפון 058-6518290.

רביד כהן

ממזרח שמש > מבט אישי  > רביד כהן

רביד כהן

שמי רביד, אני בת 36, נולדתי וגדלתי בנתניה בשכונת אזורים, למדתי בבי"ס שז"ר ולאחריו בתיכון טשרניחובסקי בעיר.

לאחר שירותי הצבאי, למדתי פסיכולוגיה ועבודה סוציאלית ואני נהנית לשלב בין עולמות התוכן של היהדות והטיפול.

את השכונה שלי אני זוכרת כערב-רב של תרבויות, מסורות וקהילות שיצרו קשת רבגונית מרתקת של אנשים וקבוצות.
גדלתי בבניין ובו יותר מחמישים (!) משפחות שהגיעו ממקומות מאוד שונים אבל התמודדו עם חיים כל כך דומים.
תמיד התרחשו בשכונה אירועים וסיפורים מעניינים לתבל בהם את החיים ואף פעם לא היה משעמם. בי"ס של ממש לחברה הישראלית…
אני מגדירה עצמי כמסורתית ושמחה על האפשרות לבחור את המסורות שנכונות למשפחה שלי ברוח בית-סבא מצד אחד, וברוח ליברלית-פמיניסטית מצד אחר.
יהדות חברתית היא בעיניי פתיחות וראיית האחר, פקיחת עיניים ותפיסת אחריות על מצוקות וסבל שמתקיימים סביבנו (ולא רק)
תוך השתדלות לתקן ולהפיץ טוב במילים ומעשים גם יחד.
יש הרבה מסורות שהנחילו לי סבי וסבתי שעלו ממרוקו: החגים עם הריחות, הטעמים והמנהגים, הכנסת האורחים החמה, טקסים של מעברי חיים.
מסורת אחת חביבה וסמלית מאוד היא שסבתא הייתה שופכת כוס של מים אחרי ילד או נכד שיוצא מביתה לצבא או לנסיעה ארוכה
סגולה לכך שתהא לו הדרך פתוחה וזורמת כמים. מעשה קטן עם נשמה ואהבה יתירה שאני זוכרת ורוצה לקחת עמי כדרך חיים.