רביד כהן
שמי רביד כהן-חגי, נשואה ואימא לשלושה ילדים מקסימים. נולדתי וגדלתי בנתניה למדתי בבי"ס שז"ר ולאחריו בתיכון טשרניחובסקי בעיר. מתגוררת כיום במושבה זכרון-יעקב.
לאחר שירותי הצבאי, למדתי באוניברסיטת חיפה את התואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בעבודה סוציאלית בהתמחות בטיפול משפחתי. עיקר עבודתי היא טיפולית ואני מרגישה שהיותי מנחה בבית המדרש "ממזרח שמש" מעמיק ומשובב את החלקים הרוחניים בעבודתי ובחיי בכלל.
את השכונה שלי אני זוכרת כערב-רב של תרבויות, מסורות וקהילות שיצרו קשת רבגונית מרתקת של אנשים וקבוצות.
גדלתי בבניין ובו יותר מחמישים (!) משפחות שהגיעו ממקומות מאוד שונים והתמודדו עם חיים כל כך דומים.
תמיד התרחשו בשכונה אירועים וסיפורים מעניינים המתבלים את החיים ואף פעם לא היה משעמם. אני מרגישה שקבלתי בילדותי שיעור חשוב בהכרת החברה הישראלית על רבדיה וגווניה ושרכשתי סבלנות עמוקה וכבוד אמיתי לשונה ולאחר ממני.
אני מגדירה עצמי כמסורתית ושמחה על אפשרותי לבחור את המסורות שנכונות למשפחה שלי ברוח בית-סבא מצד אחד, וברוח ליברלית-פמיניסטית מצד אחר.
יהדות חברתית היא בעיניי פתיחות וראיית האחר, פקיחת עיניים ותפיסת אחריות על מצוקות וסבל שמתקיימים סביבנו (ולא רק)
תוך השתדלות לתקן ולהפיץ טוב במילים ובמעשים גם יחד.
יש הרבה מסורות שהנחילו לי סבי וסבתי שעלו ממרוקו: החגים עם הריחות, הטעמים והמנהגים, הכנסת האורחים החמה, טקסים של מעברי חיים.
מסורת אחת חביבה וסמלית בעיניי היא שסבתי הייתה שופכת כוס מים אחר ילד/נכד שיוצא מביתה לצבא/לנסיעה ארוכה
סגולה לכך שתהא לו הדרך פתוחה וזורמת כמים. מעשה קטן עם נשמה ואהבה יתירה מבית סבתא.